כפר המטריות

כפר המטריות, כשמו כן הוא, מייצר מטריות נייר מצוירות ביד – מהממות ביופיין, לאורך שנים רבות. עיצוב המטריות הוא לא פחות ממלאכת מחשבת ויצירת אומנות. הצבעים המבריקים מספרים סיפורי פולקלור ומייצגים יותר מכל את הכפרים של צפון תאילנד.

לאורך כל הרחוב המרכזי בכפר זה, פזורות חנויות המוכרות לצד המטריות גם עבודות יד נוספות, ופעם בשנה נערך כאן פסטיבל מטריות. המטריות של צ'יאנג מאי מפורסמות מאוד לא רק במחוזות תאילנד כי אם בכל העולם.

לפני כמאה שנה, היה נזיר בשם פרה-לנטאה אשר עדיין לא נקבע מעמדו בקרב הנזירים, מאחר והיה מאוד סקרן לגבי המבקרים בסביבת המנזר בו שהה, נדד באחת מתקופות חייו לגבול הצפוני עם בורמה, והיה מתבונן בכל האורחים שהיו נותנים נדבות לנזירים התאילנדים והבורמזים. יום אחד ניגש אליו בורמזי והתנצל שלא נשארה לו מנחה לתרומה. במקום, הוא החליט לתת לנזיר את המטרייה שהייתה בידו. הנזיר הודה לו ושאל אותו אם הוא יצר אותה בעצמו. האיש השיב בחיוב ואמר לו שהוא גר במרחק יום הליכה. הנזיר פתח את המטרייה, וכשהתרשם מיופיה ואופן הייצור המיוחד שלה, ביקש ללכת עם הבורמזי לביתו. כשהגיע לבורמה,  נוכח הנזיר לדעת שכפר שלם עוסק בייצור אותן מטריות. אך תפקידן של מטריות אלו, פרט להגנה מפני השמש והגשם, הוא גם לקשט טקסים דתיים. חלק מהמטריות היו בגודל של חדר שלם. המטריות היו עשויות מקליפה של עץ התות, ומרוחות בדבק ושמן כך שתהיינה עמידות לגשם ושמש כאחד. תושבי הכפר לימדו את הנזיר לייצר מטרייה וכיצד מעבדים את נייר הדבק ומנגנון הפתיחה. הנזיר ישב וכתב את כל מה שלמד, חזר לתאילנד ובבואו למקדש החל ללמד את התושבים.

כאשר תושבי כפרים אחרים ראו את התועלת שבבניית מטריות, רבים מהם באו ללמוד את תהליכי הייצור  והחלו להשתמש במטריות בחיי היום יום, ובחגיגות וטקסים דתיים. במרוצת הזמן, הכפריים החלו למכור את תוצרתם בערים הגדולות ואף החלו לייצר מטריות ממשי וכותנה. בשנת 1941 החלו לייצר בכפרים מטריות לכל תאילנד, והאיכותיות ביותר הגיעו מהכפר בו-סאנג.
ברבות הימים נוכחו לדעת שהחומרים מהם מיוצרות המטריות כל כך טובים, שהחלו לעשות גם בגדים כמו מעילי גשם ועוד. על המטריות החלו לצייר את כל צורות הפרחים הקיימים בתאילנד, ובהמשך גם נופים ובעלי חיים הנפוצים בתאילנד. כך הפכו המטריות של צ'יאנג מאי לסמל מסחרי עבור המחוז כולו.

בשנת 1996 התקיימה בצ'יאנג מאי אולימפיאדת המים, ולכבוד משחקים אלו ייצרו מטרייה ענקית כל-כך, שהיא זכתה למקום בספר השיאים של גינס. במשך 200 שנה שוכללו שיטות הבניה של המטריות וצביעתן, והציורים שעיטרו אותן עלו לדרגת אומנות. נוסף על כך החלו לייצר מניפות יפהפיות שהפכו למזכרת פופולרית בקרב תיירים. בנוסף, היום טובלים את כל המטריות והמניפות בחומר דוחה מזיקים על מנת לשמור עליהם לאורך זמן וגם כדי לשמור על שאר חפצי הבית ממזיקים.

מומלץ מאוד לבקר בכפר המטריות בצפון תאילנד, לראות מקרוב את תהליך הייצור ולקנות מטרייה למזכרת יוצאת דופן.

Share