אמנאט צ’ארון הוא מחוז בצפון-מזרח תאילנד. למחוז יש גבול במזרח עם לאוס. שיטחו כ-3000 קמ”ר והוא נחשב למחוז יחסית חדש. עיר הבירה נושאת את שמו של המחוז ונבנתה בימיו של ראמה השלישי. במרכז העיר ניצב פסל של בודהה בגובה 20 מטר. סמל המחוז הוא דמותו של בודהה ומסביבו העץ המצוי בכל המחוז – קופה פיריאה, עץ עם פירות אדומים. הסמל משמש בעיקר לצורכי מסחר ויופיע על משלוחים מחוץ למחוז. משנת 1993חולק המחוז ל-7 אזורי משנה: אמנט חרואן, צ’אנומאן, הא טא פאן, לא אמנט, פהאנא, פאטומרט וונגסא, וסה נאנג קאניקון.
איך מגיעים
ברכב: עלו על כביש מספר 1 מבנגקוק צפונה, שם תפגשו את כביש מספר 2 לכיוון Nakhon Ratchasima. כאן ממשיכים על כביש 226, אחרי Surin עלו על כביש 202 עד אמנט צ’ארון. סה”כ מדובר על נסיעה של 585 קילומטר.
בטיסה: קחו טיסה מבנגקוק ל-Ubon Ratchathani. משם סעו שעה במונית ואתם מגיעים.
מה עושים
המחוז נמצא בעמק נחל המקונג. בעונת היובש, אחרי פברואר, זרימת המים קטנה משמעותית ואיים צצים במקום שמפלס המים ירד. שני נהרות חוצים מחוז זה: לאם סי בוק, ולאם סי באי.
חובה לבקר בפארק לאומי בשם פאו-סא-דוק-בואה. הוא משתרע על פני שטח ענק של יער טרופי וכולל הר בגובה 420 מטר. בקצה ההר נמצאות 11 בריכות מים טבעיות, כשבכל בריכה צבע אחר של צמח הלוטוס. התושבים מתעקשים שזו תופעה טבעית ואף אחד לא שתל את הצמחים.
חוות חידסאקול ידועה בחממה ענקית לגידול פרחי ציפורן-החתול האפריקאית. בזמן הפריחה כל השדה זוהר בצבע צהוב כמו זרחן.
בקרו במרכז לעבודות יד בשם באן קאם פרה, כשני קילומטר מאמפהאן. המרכז מציע עבודות יד מקוריות הנעשות על ידי עקרות בית ולא בבתי מלאכה המוניים.
על הכביש המהיר 1168 נבקר בפארק על שם בודהה. האזור מוצל על ידי סוגי צמחיה רבים וגידולי ירקות שונים. פסל ענק של בודהה בסגנון הודי מוצב כאן מול המקדש, ומכאן שאבו את הרעיון לסמל המחוז.
פארק בוטני בשם דון-צ’או-פו ממוקם כ-40 ק”מ מהעיר. יער טרופי זה מכיל מגוון ענק של חיות בר טבעיות, ובמיוחד קופי המקוק אוכלי הסרטנים. יש כאן גם אולם תפילה גדול, ובו פסל גדול של בודהה. בתקופה הצמודה ללידתו, נערכות כאן חגיגות יום הולדתו. במרחק קצר ישנה מערה ענקית עם יכולת קיבול של מאות בני אדם. בעבר, היא שימשה מפלט ללוחמים הקומוניסטים.
חגיגות החגים התאילנדים השונים, מתאפיינות באזור הזה בשיגור רקטות, הבאת אוכל לנזירים, רחיצת רגליים לפני הכניסה לבית, הבאת פרחים לפסל הבודהה, הבערת מקלות עשן, לימודי יוגה וויאפאסנה.
מסורת ייחודית לאזור היא תחרות סירות שהפכה מאוד פופולארית על נחל המקונג.
מקומות חשובים לביקור הם שלושה מקדשים עם פסלים ענקיים של בודהה עשויים זהב. האחד הוא יוטיאן, כ-3 ק”מ צפונה מהעיר, מוקף עצים וסלעים. השני הוא חאיאטיקראמיט, ובו פסלים בגובה 55 סנטימטר של בודהה, עשוי ברונזה ולא זהב כרגיל. השלישי הוא פרהלאונמיט, שממוקם על הכביש הראשי 2134 ובו מקדש שנבנה בשנת 1720 בסגנון ארכיטקטוני של לאנה – אחת מממלכות תאילנד הצפוניות.
אוכל
מאכלים תאילנדים מסורתיים, עם שימוש רב בחריף. אין הרבה שימוש בפירות ים, ומשתמשים בעיקר בבשרים מיובשים שיכולים להישמר לאורך זמן.
לאן ממשיכים
חוזרים שעה נסיעה ל-Ubon Ratchathani, ומכאן בטיסה ממשיכים לבנגקוק, צפונה לצ’יאנג מאי או דרומה לאיים. ברכב אפשר להמשיך אל המחוזות השכנים: סיסא קט, סקון נקהון, פטאייה וגם בנגקוק.
