כמו בישראל, חלק מהחגים בתאילנד הם חגים דתיים וחלקם אזרחיים. החגים האזרחיים נחגגים בקביעות כל שנה באותו התאריך, והחגים הדתיים נחגגים לפי מיקום הירח. אם יש חג בעל אופי דתי שאתם לא רוצים לפספס, מומלץ להתעדכן באיזה יום הוא יוצא השנה.
בחודש ינואר נחגג, כמו בכל העולם, תחילת השנה האזרחית. הוא נחגג בכל תאילנד, וחג המטריות שקורה במקביל, נחגג בעיקר בצ’יאנג מאי .
בחודש פברואר נחגג חג הפרחים של צ’יאנג מאי. תראו שיירות של כלי רכב עטופים פרחים, בובות ענק ודמויות מכל האגדות והסיפורים המקומיים, בגדלים פשוט מגוחכים. כמויות הפרחים הן עצומות. קחו בחשבון שעד סיום החג תראו את כמות הפרחים שישראל מייצרת בחמש שנים, וחצי מסוגי הפרחים אנחנו כלל לא מכירים, כשכמובן האורכידיאות במקום הראשון.
במעבר בין חודש ינואר ופברואר נחגג ראש השנה הסיני, כך שבכל הערים שיש בהן “צ’יינה טאון”(או רובע המוקדש לקהילה הסינית בעיר) נחגג חג זה בתלבושות ותצוגות בגדים צבעוניים ויוצאי דופן.
חג “מאהה פוג’ה” מציין את היום בו התלמידים של בודהה ראו אותו לראשונה. הוא נחגג בחודש השלישי לפי מניין החודשים התאילנדיים. החגיגות כוללות תהלוכות, שחרור יונים כסמל לחופש והדלקת קטורת.
בתחילת חודש מרץ מתחילות חגיגות העפיפונים, גם בבנגקוק וגם בפצ’בורי. אנחנו לא מדברים על עפיפון ביתי קטן. אתם תראו יצירות אומנות בגודל של בית מתעופפות באוויר. זו חוויה ייחודית ומומלצת ביותר. לכן כדאי לבדוק תאריכים מדויקים כדי לא להגיע לחגיגות באיחור.
ראש השנה התאילנדי (סונגקראן) נחגג בחודש אפריל, וייחודו הוא התפילה וההודיה למים. המנהג לשטוף את כולם במים (כדי לשטוף את החטאים לפני השנה החדשה) מצא חן בעיני התושבים, והם הפכו אותו לחג אזרחי, כך שיחול תמיד באותו תאריך בכל שנה. כמו בחג שבועות אצלנו, מתיזים מים על כולם והכמויות הן עצומות. הרחובות מתמלאים מלחמות מים וכל מי שבסביבה חוטף מים קרים על הראש.
בחודש מאי חוגגים את יום בודהה, שמציין את לידתו, ההארה שלו ואת מותו. היום נקרא “ויסקה בוצ’ה”, וכולל בעיקר תהלוכות שקטות וטקסים דתיים במקדשים. הוא פחות פונה לתיירים.
באמצע חודש מאי נערכות חגיגות פתיחת השמים לגשם: משגרים טילים לשמים כמו זיקוקים, ובעיקר רוקדים ושרים לאורך כל הלילה ועד הבוקר. שימו לב שהחג הזה דומיננטי בהרבה בפריפריה של תאילנד, ולאו דווקא בערים הגדולות והמרכזיות.
בתחילת חודש יולי מדליקים נרות מיוחדים, גדולים כמו עץ, בעיר אודון ראצ’טני. כושר הבעירה של הנרות הוא עצום והם דולקים ברצף שבוע ואף יותר. יפה מאוד ומומלץ לא לפספס אם אתם נמצאים באזור.
ב-12 באוגוסט מצוין יום האם והולדת המלכה: מדליקים שרשראות מנורות צבעוניות לכבוד אהבתו של המלך למלכה. זהו גם יום שכולל מחוות לאמהות והוא נחגג בעיקר בבתי הספר.
בספטמבר נחגג חג הצמחונות בפוקט: סגפנים סיניים נועצים בעורם מחטים וסכינים, רצים על גחלים, ומענים את עצמם בדרכים שונות. לא לבעלי לב חלש.
בנובמבר, בליל ירח מלא, נחגג חג ה”לוי-קראטונג”: שלושה לילות של השטת סירות עם נרות דולקים, שיגור זיקוקים ובקשת משאלות לציון סוף המונסונים ותחילת הגשם. האירוע המוכר ביותר מהחג הזה, הוא הדלקת נרות בתוך מעין כדורים פורחים קטנים מנייר אורז, והפרחתם אל השמיים. מומלץ לחוות את החגיגות בצ’יאנג מאי.
