טיפוס על הרים וצוקים (טיפוס חופשי), הוא אחד מענפי הספורט המאתגרים והמתגמלים ביותר. הטיפוס מתאפיין ברמת קושי גבוהה, אימוץ של כל השרירים ולאורך זמן רב בטיפוס ממושך. זמן הטיפוס, הקושי הגובה ומזג האוויר, הם שקובעים את מועד תחילתו ואת זמני המנוחה, סוג הציוד, הארוחות ואמצעי הבטיחות שינקטו. אם הטיפוס הוא על הרים גבוהים ומושלגים או ערפיליים, הציוד משתנה וחייבים להתאים את מכלול הגורמים לתנאים. טיפוס הרים הוא ספורט, אבל הוא גם מאפשר תצפית על המקומות הסובבים את האתר.
טיפוס הרים בתאילנד – קארבי
שונה בתכלית הוא טיפוס צוקים, אשר כולל טיפוס על קירות מלאכותיים, מבנים, אנדרטאות, מערות ואלמנטים נמוכים יחסית (בולדרינג). זהו הסוג הנפוץ ביותר בתאילנד, בגלל ריבוי צוקי הגיר (שחלקם ממוקמים מעל הים, מה שמאפשר למטפסים ליפול אל המים כשהם מתעייפים). טיפוס צוקים מתאפיין בכך שהוא קצר יותר לעומת טיפוס הרים. אפשר לקבוע שהמאמץ גדול מאוד בזמן קצר מאוד. שנייה של חוסר ריכוז ואתם נשארים תלויים על החבל (ואם אין חבל – צוללים למים). בתאילנד טיפוס הרים הוא נדיר יחסית, טיפוס צוקים וסנפלינג הם נפוצים יותר וכמעט בכל מחוז עם סלעים וצוקים נולד בית ספר לטיפוס והותקנו ווים ולולאות לקשירת חבלי הטיפוס.
החברות המפעילות מספקות את ציוד הטיפוס, עליכם להגיע עם נעליים או מגפיים מתאימות. אם אתם מטפסים מתחילים, מומלץ לוודא שהחברה לא מיועדת למקצוענים בלבד. עליכם ללמוד את חוקי הטיפוס הבסיסיים ולהכיר את השטח היטב. בחרו תמיד בחברה עם ניסיון רב ועם הרבה המלצות. וגם, אל תשכחו שאתם בתאילנד – חפשו את המקומות היפים ביותר לטפס בהם – ותרוויחו פעמיים.
