קו-סמוי

האי קו-סמוי שייך למחוז סוראט-תאני ונמצא בחלקה הדרומי של תאילנד, מרוחק כ-700 קילומטר מבנגקוק. אורכו 25 קילומטר ורוחבו 21 קילומטרים. הנקודה הגבוה ביותר בו נמצאת 600 מאות מטר מעל פני הים ושמה פיק-קאו-פום. קו-סמוי נחשב למלך האיים בתאילנד. הוא האי הגדול ביותר במפרץ של תאילנד וחיים בו 40,000 תושבים שכמעט כולם בודהיסטים. במהלך השנים האחרונות, הפך האי ליעד מועדף עבור חופשות של זוגות בירח דבש ומטיילים שנזרקים לחופש בלתי מוגבל.    

שני מיליון מבקרים בשנה, הפכו את התיירות למקור פרנסה העיקרי באי, לפני החקלאות ויצור גומי. האי, שנחשב לאחד הגדולים במפרץ תאילנד, התמלא בשנים האחרונות בבתי מלון מפוארים ומפנקים לאורך קו החוף. מלונות מיוחדים עם צמחייה טבעית משקיפים על האי וחופיו ממרומי ההרים הירוקים, ובונגלוס איכותיים עם מיזוג אוויר הפזורים בכל מקום ובעיקר לאורך החוף. בקו-סמוי אסור לבנות מלון גבוה יותר מעץ הדקל, כשלוש קומות.

עד שנת 1980, הכלכלה העיקרית באי הייתה מבוססת על דייג, אגוזי קוקוס ועצי גומי. האגדה מספרת שעץ הקוקוס הראשון בעולם התגלה ממש כאן. בשנת 1990 נפתח באי קו-סמוי שדה תעופה פרטי וכמות התיירים הוכפלה. התנועה בקו-סמוי נעשית בעיקר על אופנועים וג’יפים. אופנוע יעלה כ-300 באט ליום וג’יפ ממוזג כ-1000 באט. רק כך ניתן להגיע למפלים הפזורים בכל האי.

היסטוריה

לקו-סמוי היסטוריה ייחודית מאוד: האי התגלה לפני כ-1500 שנה במאה ה-15, על ידי דייג סיני שהוקסם ממגוון הדגים ובעלי החיים במקום החדש אליו הגיע בטעות. כבר 500 שנה שהאי מופיע על מפות העולם, ובשנת 1687 הופיע כאי סיני בשם פולו-קורנאם. את שמו הנוכחי, קו-סמוי קיבל מהסינים מהמילה “סאבוי” שפרושה “מקלט בטוח” שהפך במרוצת השנים ל”סמוי”. המילה “קו” פירושה אי בתאי.

עד תחילת המאה העשרים, קו-סמוי היה מבודד מתאילנד מכל הבחינות. פרנסת תושביו הייתה מדייג וקטיף קוקוס, ועד שנות השבעים לא היו על האי כבישים כלל, ולקח יום שלם כדי לעבור מצד אחד לצדו השני דרך כל הג’ונגלים והיערות. רק בשנת 1970 הגיע לחוף התייר הראשון. בשנים שלאחר מכן, החלה הגירה של תושבים מהאזורים שמסביב לאי, והחיים הטובים החלו בזכות התיירות שהפכה למקור הפרנסה העיקרי של תושבי האי.

חופים 

חופים ומפרצים על קו החוף של קו-סמוי, רובם שייכים לעיר או עיירה.

בצפון: ban tai, bang por, maenam,bophut, bang rak, choeng mon.

במערב: bang makham, lipa noi, taling ngam, phang ka.

במזרח: chaweng, chaweng noi, thong tahian, lamai.

בדרום: bang kao, thong knut, nathian.

על החופים

חוף לאמאי: בחוף הצפוני חוף נקי מאוד, אבל גם עמוס מאוד בדרך כלל.  יש כאן את כל המאכלים האמריקאים והאוכל המהיר המוכר כמו מקדונלדס ובורגר קינג.

חוף מאינאם: הוא חוף צפוני שאפשר לראות ממנו את האי השכן קו-פנגן. זה מקום שקט שמתאים למדיטציה. החוף ידוע במסעדות הטובות שעליו.

חוף אאו-קא: חוף עם חול לבן, השייך לנמל הלאומי אנג-ת’ונג ולפארק לאומי עם אפשרות לקמפינג. בחוף מסתובבים חופשי קופים ארוכי זנב בשם לאנגור ששולטים כאן. תראו שם גם לטאות, נשרים, צבי ים ועוד חיות. עומק המים מגיע ל-7 מטר. המים חמימים ועם תנאים טובים לגידול דג המקרל דק הגזרה.

חוף צ’ואנג-מון: חוף במפרץ קטן מאוד ששוכן בצפון-מזרח האי. יש עליו קצת חנויות, מסעדות מפוארות ומלונות יוקרתיים, וכל זה מכיוון ששקט כאן ואין תנועת תיירים רבה.

חוף האו-טונג-טאקיאן: מפרץ קטן צפונית לחוף לאמאי, עם חול לבן במיוחד (ידוע כחוף הזהב). יש מועדון יאכטות במקום, אבל למרבה הפלא אין יאכטות בכלל. כנראה בגלל הסלעים החדים המאפיינים את כל החוף. למרות זאת, היכנסו למים ושחו בזהירות. 

חוף נאטון: נמצא בדרום-מערב הנמל העיקרי. העיר נאטון מציעה את מרכולתה למכירה במחירים נמוכים. יש גם מסעדות טובות ולא יקרות.

חוף ליפה-נוי: החוף הכי טוב לשחייה – החול שניסחף מהים בתולי, ועם המבט למערב, השקיעה מהממת.

חוף טונג-קראט: נמצא בדרום-מערב האי, ידוע כחוף שקט יחסית, ומומלץ לעגינת יאכטות גדולות.

איך מגיעים

בטיסה: מבנגקוק ישירות לאי, או מכל שדה תעופה אחר בתאילנד כלל בסוראט-תאני. שדה התעופה נמצא בחלקו הצפוני של האי בצד המזרחי סמוך למפרץ ואזור הבילויים הנקרא Chaweng.

בשייט: מחוף סוראט-תאני, עם אפשרות עגינה בשני מעגנים ידועים: ban nasai ומעגן העיר nathon.

מה עושים

אחת האטרקציות המפורסמות ביותר באי, הוא פסל אדיר ממדים של בודהה מוזהב ויפהפה שנמצא באחד המפרצים שבצפון האי.

קיימים מנזרים רבים באי כולל אחד שבו נמצאת המומיה של נזיר מקומי שנחשב לקדוש בעיני המקומיים. אחרי שהנזיר מת, עטפו את גופו בחומרים מיוחדים כמו במצרים, חנטו את גופתו ושמו אותה לראווה באחד המנזרים בתוך אקווריום זכוכית. יכול להיות די דוחה לראות את זה, ועם זאת זה מאוד מעניין.

בקרו במפל בשם נאמואנג, כ-10 קילומטר דרומה לנאטונג-את-באן-טוריאן. זו אטרקציה מדהימה בפני עצמה.

חיי הלילה בקו-סמוי מלאים באפשרויות: ישנם מופעי דראג, פאבים ומועדוני לילה שממוקמים באזור הבילויים Chaweng Beach, מסעדות יוקרתיות ובמיוחד הפאבים גרין מנגו ורגאיי פאב.

חובה לבקר ליד מקדש לאמאי בגני בודהה הסודיים. הם נקראים גם “גני הדוד נים”. חקלאי בן 77 בנה אותם ב-1976 והם מוקפים ג’ונגלים.

בכפר הדייגים מתקיים פעם בשנה פסטיבל במשך ארבעה ימים בחודש אוגוסט. להקות מוזיקה רבות באות לכאן מבנגקוק להופיע, בתי מלון מכל הסביבה מביאים אוכל מכל הסוגים ומי שלא טועם ואוכל מפסיד – כי הכל טעים. הכפר משמר את הסגנון העתיק, עשוי מעץ וקש ועלים גדולים על הגגות, בנוי מצריפוני עץ ולצדם גם מבנים מודרניים.

בחוף הדרומי, לאמאי ביץ’, נמצאים שני סלעים ענקיים טבעיים הנקראים “סבא וסבתא”. הם מהווים מקור משיכה לתיירים בגלל שהם נראים כמו אברי מין של זכר ונקבה בגודל של בית.

חובה על כל מטייל לבוא לבקר במקדש בודהה הגדול וואט-פריה. כל המקום נראה כאילו נלקח מספר אגדות. ההיסטוריה של המקום קשורה לדת הבודהיזם, ומנחה את תושבי האי גם היום. הפסל, בגובה 12 מטר, ניצב על משטח תפילה ענק. המעקות מעוצבים בצורת דרקונים יפים עם עיניים ענקיות.

יש הרבה מאוד אטרקציות על האי כמו מיני-גולף, קארטינג, מוזיאונים, קניונים ועוד. לא תוכלו לפספס את הפרסומות שלהם.

אוכל

על האי ניתן למצוא את כל סוגי האוכל התאילנדי, ובעיקר את מאכלי הים (סרטנים תמנונים סרטני ענק קלמרי ועוד). כמובן שתמצאו המון אוכל תאילנדי חריף בתוספת אורז ומרקים. כמו כן, לטובת המפונקים, יש גם אוכל מהיר מערבי כמו מקדונלדס, פיצות ואוכל איטלקי. המאכל הלאומי של האי הוא הברווז המטוגן בטעם חמוץ-מתוק. אחרי הבישול, הבטחים תולים את הברווז על מקלות כמו תפוח מסוכר על מקל.

חיי לילה

רוב המועדונים נמצאים בחופי צ’וואנג, בופוט, מיאנאם וביג בודהה. תשמעו בהם בעיקר ג’אז, פופ או רגאיי. הופעות קברט בסגנון לאס ווגאס תמצאו במועדון הכריסטי. כל המועדונים נפתחים בעשר בלילה ונשארים פתוחים עד הבוקר. הגרין מנגו מאד פופולארי, עם מוזיקה אירופאית והופעות הדראג.

איגרוף תאילדי הוא ספורט נפוץ בכל אזורי הבילוי הליליים. לפעמים מדובר על קרב אמיתי ולפעמים זו הצגה. בחוף לאמי ישנם מופעי תנינים, קופים, פילים ואקווריומים עבור תיירים.

אחד המועדונים המוכרים ביותר הוא הקיו בר.

לאן ממשיכים

אפשר להמשיך במעבורת לאי קו-פנגן הסמוך. משך השייט הוא כ-40 דקות. במעבורת לאי קו-טאו משך השייט הוא כשעתיים. אפשר גם לחזור בשייט לדרום תאילנד סוראט-תאני, או לטוס לבנגקוק.

מזג אויר

בחודשים אוקטובר עד דצמבר השמש מאירה פנים לתיירים. ישנן שתי עונות בקו-סמוי: הרטובה, מחודש מאי עד דצמבר, בה יש לפעמים גשם, אבל לא כזה שאמור להטריד אתכם או לקלקל לכם את התכניות. מחודש ינואר עד יוני מגיעה העונה היבשה. מזג האוויר טרופי והים שקט. רוב הזמן נמדדות 28-32 מעלות צלזיוס. לעתים בפברואר נרשם חום גבוה, תלוי בהגעת המונסונים.