פילים בתאילנד

היסטוריה קצרה של הפילים בתאילנד

הפיל של ימינו הוא אחד הצאצאים של הממותות, שחיו על פני כדור הארץ לפני כ-10,000 שנה. הפיל, כמו בני האדם, שייך למשפחת היונקים. הפיל התאילנדי הוא מזן שנקרא Maximus, צבעו חום אפור וגובהו 3.5 מטר. רק באפריקה תמצאו פילים גדולים יותר. הפילים שחיים בתאילנד היום, שייכים לאותה משפחה של פילים ששירתה את הממלכות הקדומות של תאילנד וסיאם, שהפכו אותם לחיה הלאומית של תאילנד. בהיסטוריה הלא רחוקה, התאילנדים היו משתמשים בפילים במלחמות בתור טנקים חיים. עד העת המודרנית, הפילים שימשו גם כמו טרקטורים, לסחיבת עצים כבדים ופינוי יערות. כאשר הוחלט בתאילנד על הפסקת כריתת העצים, הפילים הפכו למובטלים. עקב סכנת הכחדה, חוקק המלך חוקי שמירה על חייהם והוקמה קרן מיוחדת לחקר חיי הפילים. הקרן שומרת על הפילים מפני הכחדה מסביב לעולם. בתאילנד נכון להיום יש כ-30 אלף פילים “מחוסרי עבודה” – %20 מהם בשמורות טבע. כיום, בנגקוק חוקקה חוק האוסר על הכנסת פילים לתחומה. עד לפני מספר שנים, הפילים בתאילנד היו “עובדים” בתיירות, על גבם טיילו אל תוך השמורות. גם מופעי פילים היו נפוצים מאוד, בדומה לקרקסים. היום, גברה מאוד המודעות בנוגע להתעללות בבעלי חיים ופילים בפרט. רכיבה על פילים פוגעת בהם ומכאיבה להם מאוד, ומופעי פילים הם התעללות לשמה. לכן, תיירים שרוצים לפגוש פילים בתאילנד, בוחרים היום להגיע לחוות השיקומיות – שם ניתן להכיר את הפילים מקרוב, מבלי לפגוע בהם.

עובדות מעניינות על הפיל

  • פיל חייב לאכול כ-250 קילו ירק כל יום, רק כדי לשרוד.
  • פיל מסוגל להריץ את כל 5 הטונות שלו במהירות של עש 40 קמ”ש.
  • החדק הוא צינור עשוי שרירים חזקים באורך של 2 מטר, אשר עושה עבור הפיל את מרבית העבודה.
  • הפיל האסייתי הוא בעל נחיר אחד (שלא כמו אצל אחיו האפריקאי, לו שני נחירים).
  • הפיל מושך לתוך החדק כ-5 ליטר מים ביניקה אחת, ומעביר אותם לפה. את כל האוכל מספק אל פיו עם החדק.
  • לחדק יש יכולת הרמה של כ-200 קילו, ויכולת גרירה של חצי טון.

חיי הפילים

  • הפילים מוכרים בעזרה ההדדית האחד לשני, במיוחד לחלשים ולקטנים.
  • בזמן חציית נהרות, הנקבות הגדולות עוזרות לפילונים לנשום, כיוון שהחדק שלהם עוד קצר.
  • הריון הפילה נמשך כמעט שנתיים ומשקל הפילון הנולד הוא 100 קילו.
  • הזכרים הרבה פעמים מתעלמים משאר העדר וחיים את חייהם לבד במשך כשישים שנה.
  • לכל להקה יש מנהיגה שהיא הבוגרת מכל הנקבות, ותפקידה להוביל את העדר. המנהיגות עוברת מאם לבת.
  • רק האמהות מטפלות בפילונים וביתומים ללא אימא.
  • לפעמים נראים פילים אוכלים חול, כיוון שיש בו הרבה נתרן ומינרלים הנחוצים לגוף של חיה גדולה כזו.
  • התקשורת בין הפילים נעשית בעזרת נהמות. הן אמנם חלשות, אך מגיעות למרחק של שלושה ק”מ.
  • שפת הדיבור של הפיל מורכבת מ-25 מילים לפחות.
  • הפילים לפעמים מנערים עץ עם אגוזים או פרי אחר, ואחר כך אוספים ואוכלים את מה שנפל.
  • זיכרונו הטוב של הפיל, מסייע לו לחזור לבורות מים מהשנה שעברה, דרך אותם השבילים שעבר בהם בשנים קודמות. כאשר מגיעים כמה עדרים לבור מים, כל משפחה שותה בתורה, ומודיעה לכולם מתי סיימו לשתות כך שמשפחה אחרת תבוא.
  • רגישותם ותבונתם של הפילים כה גבוה, שכנראה שזו אחת החיות הבודדות המודעות לסבלן של חיות אחרות ואף מודעת למוות שלהן.
  • ישנן עדויות למקרים בהם פילים עזרו לחיות אחרות להינצל ממוות.
  • פילים מכבדים את מתיהם, ויש חוקרים הטוענים שהם מבצעים טקסי קבורה או התייחדות עם המת, וכמו אצלנו הם מבצעים לחיצת יד ונסוגים לאחור כדי שגם אחרים יוכלו להתקרב אל המת.
Share