צ’אנטאבורי

480 אלף אנשים חיים בעיר ומרביתם בודהיסטים. שמה העתיק של העיר הוא “עיר הירח” אשר סימלה הוא הארנב – סמל השקט והשלווה. עץ המחוז הוא דיוספרוס דיסנדרה בעל הפרי הצהוב ובעל העלים הגדולים הירוקים. המחוז מחולק לעשר רשויות מקומיות, וחולש על שטח של כ-6300 קמ”ר.

מחוז זה היה לא פעם יעד התקפה עבור הבורמזים. עד שנת 1905 שלטו בו הצרפתים, וחלק קטן אך משמעותי מתושבי האזור היו וייטנאמים וסינים שהגיעו במנוסה מהשתלטות קתולית. שלושת גלי ההגירה היו במאה התשע עשרה, השני היה משנת 1920 עד 1940 והשלישי ב-1975. לכן, כיום בצ’נטאבורי נמצאים הכי הרבה קתולים בתאילנד. ישנן גם הרבה קהילות עתיקות אנונימיות בשטחים אלו.

אזור זה מפורסם בכמות העצומה של הפירות הטרופיים המסופקים ממנו למרבית חלקי תאילנד. כ-45 אחוז מכמות הפרי של כל תאילנד מגיעה מכאן. בצ’אנטאבורי קיימת כמות אדירה של יערות טרופיים ומפלי מים גבוהים ויפים מאוד.

המים מנחל הצ’אנטאבורי זורמים אל תוך העיר, ועל שפת הים ישנם כפרי דייגים שקטים, וחופי ים רגועים לא רחוק מהעיר. צ’אנטאבורי נמצא רק 245 קילומטר מבנגקוק. לפני כל מלחמה בעת העתיקה, המלך טאקסין היה אוסף את צבאו מהמפרץ של צ’אנטאבורי.

איך מגיעים

כדאי להגיע ברכב פרטי, כי המרחק אינו רב מבנגקוק. עולים על הכביש הראשי מספר 7 לכיוון דרום, שם פוגשים את כביש מספר 3 (הארוך ביותר בעולם), עוברים את פטאייה ואת צ’ונבורי. אז ממשיכים עד צ’אנטאבורי. לאורך כל הנסיעה על שפת הים, תראו גשרים ומפרצים מעל הנחלים שזורמים למפרץ. הנסיעה אורכת כשעתיים.

באוטובוס: כל שעה יוצא אוטובוס מתחנת האוטובוסים Ekami בבנגקוק. האוטובוס הממוזג, נוסע במשך כ-5 שעות (עקב הורדת נוסעים בדרך).

מה עושים

  • האטרקציה הבולטת בעיר היא חוות התנינים הענקית שהקומה כאן וכוללת סוגים רבים של תנינים. דומה מעט לחמת גדר בישראל.
  • כביש בשם סי חאן יוביל אתכם למרכז אבני החן המחוזי, המובאות מאזורי הכרייה מסביב לעיר.
  • ימי שישי, שבת וראשון הם ימי המסחר העיקריים. מכל הערים בסביבה וגם ממדינות שכנות מגיעים סוחרים לקנות ולהפיץ את מרכולתם.
  • בתוך הפארק הלאומי טאמבון פאלואנג, במרחק 30 קילומטר מצ’אנטבורי, ישנו מפל מים יפהפה בשם נמטוק קראטינג. נאמר שהוא נוצר בצורת הרגל של בודהה. יש בו מערת מים בשם “בו יא”. היא מערת הרפואה ומערת הנזיר. החול בה הוא בצבע צהוב ויש אמונה ששילוב המים עם החול צהוב, מרפא כל מיני חוליים. 
  • בקרבת חוף בשם ליים סינג נמצא עולם הים “אואזיס” מופיעים בו דולפינים מאולפים, וניתן גם לשחות עם הדולפינים. 
  • טיילו וחקרו את הפארק הלאומי “קאו קיטצאקוט” – 58 קילומטרים רבועים של צמחיה עבותה וחיות בר לרוב, מפל מים בעל 13 מדרגות, עם אגמי שחיה קטנים בכל מדרגה. יש גם אפשרות למחנאות ושינה בלילה בשטחים מיוחדים, על ידי הזמנה מראש בבנגקוק.
  • במרכז העיר נמצא פארק המלך טאקסין, עם אגם ואנדרטה לזכרו. בצידו השמאלי של נחל הצ’אנטאבורי ניצבת כנסיה בת 270 שנה – קתדראלה בסגנון גותי כמו של הו צ’י מין מעוטר בויטראז’. זהו המרכז הלא רשמי של כל הנוצרים בתאילנד. בבוקר כל השווקים נפתחים לטובת התיירות.
  • סעו אל מפל מים בשם Nam Tok Drating, אותו תמצאו מחוץ לעיר, 28 קילומטר לדרום מזרח יתגלה לעינכם מפל השור הזועם, עמוד מים ענק נופל מגובה רב.

לאן ממשיכים

מכאן אפשר להמשיך לדרום למחוז טראט, לאי קו-צ’אנג שאסור להחמיץ, או לשוב דרך ראיונג, ועל כביש 344 לצ’ונבורי, ואל בנגקוק.

מזג אוויר

במשך חצי שנה יורד גשם טרופי. חודשי הביקור המומלצים הם מנובמבר ועד פברואר. תיתקלו כאן ב-28 מעלות צלזיוס בממוצע, עם לחות גבוהה כל השנה. האוויר נקי, ויש להצטייד באמצעי הגנה נגד יתושים. טיולים רגליים מחייבים נעליים גבוהות למניעת החלקה.