העיר צ’יאנג ראי היא עיר הבירה של מחוז צ’יאנג ראי, והיא רחוקה 200 קילומטר מצ’יאנג מאי. צ’יאנג ראי קרובה ללאוס, מיאנמר ונחל קוק שמתחבר לנחל המקונג. חיה כאן אוכלוסיה של כ-60 אלף תושבים, כ-12 אחוז מהם הם מהגרים מכל מדינות האזור ושבטים למיניהם.
במרכז העיר נמצאת העיר העתיקה, מוקפת חומות עתיקות. לתיירים המתעניינים, עושים טיול סביב 12 שערי העיר העתיקה, לכל שער יש סיפור היסטורי משלו שמסביר כיצד עמד בגבורה במלחמות היסטוריות. בשנת 1262 ייסד המלך מנגרי את העיר, ויחד עם כל הכפרים שסבבו אותה, היא נחשבה לממלכה הראשונה של תאילנד. לאחר מכן הועברו כל הפעילויות הרשמיות דרומה לצ’יאנג מאי. במרכז העיר, ליד האנדרטה נמצאים המוזיאון לאומנות ראג’אבאט, מגרשי משחקים לילדים, מסלולים למרוצי מכוניות בשלט רחוק, מגרש למשחקי כדור ומסלולי ריצת חובבים.
מבני העיר מאוד מיוחדים באדריכלות שלהם ובמוטיבים העתיקים, והם בהחלט שווים מבט וגם כמה צילומים. צ’יאנג ראי חולשת מגבוה על משולש הזהב, מפגש הגבולות של לאוס, בורמה ותאילנד. משולש הזהב היה תחנת חילופין של נשק, אופיום, כסף וזהב. אחד ממלכי תאילנד הפסיק את כל המסחר המפוקפק הזה, והפך את האזור למתוייר. נוסף על כך, הוא בנה פסל ענק של בודהה מצופה זהב שאתם חייבים לראות.
מומלץ מאוד לרכב על אופנוע לאורך הנהרות שמתאחדים כאן לנחל המקונג. העיירות מסביב מאוד שקטות, וכפריים שלווים מציעים מרכולתם למבקרים. יורדים במדרגות ושטים על הנהרות.
אזור צ’יאנג ראי התפרסם בזכות מלחמותיו של צ’יאנג-קאי-שק הסיני, שלחם בלא הצלחה בסוחרי האופיום, וכנופיות הסחר בסמים. הזכר היחידי לתקופות אלו הוא המוזיאון לאופיום. המבנה הבולט הזה מציג את אביזרי השימוש בסמים ומספר את ההיסטוריה המורכבת של המקום. הוא פתוח מבוקר עד ערב. כיום עדיין קיים מסחר בשטח המשולש, אבל בצורה מינורית ביותר תחת לחץ כבד של החוק התאילנדי למנוע סחר ושימוש.
איך מגיעים
ברכב: אם יש לכם כוח לנהוג, צאו מבנגקוק על כביש מספר 1 צפונה על גבול בורמה כ-820 קילומטר. זו נסיעה של כ-13 שעות. כשתגיעו לצ’יאנג מאי, סעו לאט – הדרך ירוקה ומהממת. עוד כשעתיים ואתם בעיר הצפונית והמפורסמת ביותר בצפון תאילנד.
בטיסה: יש טיסות סדירות מבנגקוק על בסיס יומי. שעה וחצי טיסה – שווה וחוסך זמן.
ברכבת: קחו רכבת מבנגקוק לצ’יאנג מאי והמשיכו באוטובוס או ברכב. מונית של 200 קילומטרים תהיה קצת יקרה אבל הכי נוחה. תוכלו גם לקחת מיניואן בהזמנה מראש ולחסוך הרבה כסף.
מה עושים
לכו לראות את האנדרטה המיוחדת במינה, שעשויה מברונזה נראית כמו מניפה, לזכרו של המלך מאנגריי. היא מוצבת בתחילת כביש 110 בלב העיר, באמצע פארק מומלץ בזכות עצמו. כל השנה מגיעים לכאן מבקרים מכל תאילנד, מביאים מתנות לזכרו של המלך ומצטלמים עם האנדרטה.
הזמן הטוב ביותר לביקורים הוא בימי הפסטיבל הנערך בכל שנה החל מ-26 לינואר ועד תחילת פברואר. מתקיימות תהלוכות,הופעות אמנותיות ותחרויות מסורתיות. הכל לזכרם של המלך והמלכה לאנה.
מקדשים:
מקדש Pra Keo: כאן התגלה פסל בודהה האזמרגד. במקום נותרה פגודה עם פסלים לכבודו של בודהה, אחד מהם נחשב לגדול ביותר בתאילנד.
מקדש Doi Thong: על גדת נהר Mae Kok, מקדש Chet Yot כולל שבע פגודות מחודדות שהופכות אותו לאטרקציה תיירותית מעניינת.
לכו לבקר במוזיאון DA המשמר ומציג את חיי השבטים העתיקים שחיו על ההרים הסובבים את צ’יאנג ראי. רוב המוצגים נאספו בידי מתנדבים ללא השקעה ממשלתית. שווה לבקר בכל קומות המבנה.
מפלים:
סעו על כביש מספר 1 והמשיכו על 110 כ-14 קילומטר. הביטו טוב לצדדים ותשאלו עוברי אורח לגבי המפל, כי השלט שמכוון אליו כתוב בתאי. בסופו של דבר, תפגשו מפל מים טבעי ויפה מאוד. סביבת המפל מוקפת עצים, מכל עבר ציפורים מצייצות, והיער הירוק יקיף אתכם כמו במבוך. המקום לא מוצף במבקרים מפאת היותו חבוי יחסית. ככל שיעבור הזמן, תיווכחו לדעת שאתם כמעט לבד, ותוכלו להקשיב לנפילת המים. ישנה אפילו מסעדה צמודה וספא קטן לשרותכם.
גן חיות:
דוי טונג היא חווה לשימור בעלי חיים העומדים בפני הכחדה וגן חיות. היא נמצאת על כביש מספר 1149. תראו כאן צבאים, טווסים וחיות שלא תמצאו בארץ. פתוח מ-8 בבוקר עד 6 בערב.
בזאר לילה:
הבזאר נמצא ממש ליד תחנת האוטובוסים, ובו דוכנים בסגנון מדרחוב, מוצרי משי, תכשיטים מקומיים, מטבעות ישנות לאספנים ועבודות יד ורקמה.
אוכל
במרכז העיר תמצאו הרבה מסעדות. חלקן מגישות אוכל מערבי וחלקן אוכל תאילנדי מסורתי. מי שיחפש טוב ימצא מטבח המגיש אוכל מקומי של השבטים העתיקים – חריף ומעניין. במורד הסמטה לבזאר במרכז העיר יש מסעדה נחמדה עם במה להופעות נגנים. להפתעתכם תמצאו גם מסעדה לבנונית, פלאפל, חומוס, סלט טאבולה ושאר מאכלים מוכרים לטובה. מסעדת דה וינצ’י מציעה כמובן פיצה פסטה וסלטים מעולים. Oasis היא מסעדה צמחונית מומלצת שממוקמת בסמוך לבאזאר.
לינה
למרות שצ’יאנג ראי היא עיר יחסית קטנה ומרוחקת, יש כאן שפע של מלונות מהממים – בעיקר בזכות הנופים הנהדרים שנמצאים בכל מקום. אם תזמינו מראש (ובמיוחד אם תגיעו מחוץ לעונות השיא), תקבלו מחיר מצחיק בשביל מלונות מדהימים וחדשים. אפשר לחסוך עוד יותר ולגור בגסטהאוסים בתוך העיר. גם שם יש מבחר לא רע, אבל האיכות לא תשתווה למלונות המודרניים כמובן.
בריאות
אוברברוק חצי פרטי חצי חינם במרכז העיר ציוד חדיש נוסד ב 1903.סריבורין פרטי ויעיל מנוהל טוב איכות טובה רופאים אחיות ומנהלה.Prachanukhro בית חולים ציבורי לא משהו, חסכוני, מחירים וסיכון בהתאם.את מגפת החולרה חיסלו בחבל ארץ זה, מלאריה קיימת בעיקר ביערות הטבעיים ולא בחלקים המתוירים.מי שתייה רק מבקבוקים, צחצוח שיניים אפשרי מהברז. בריכות שחיה מטופלות כראוי ונקיות.
לאן ממשיכים
ממשיכים מכאן ללאוס, לצ’יאנג מאי ומשם אפשר להמשיך בטיסה לכל המדינה.
