קון קן

העיר קון קן אשר בלב מחוז איסאן, היא אחת מהערים שמהווה ציון דרך משמעותי בהתפתחות שלא ראשית הציביליזציה המודרנית. כאן נמצאו מאובניו של הדינוזאור הראשון בתאילנד. למרות היותה עיר הבירה של אחת הפרובינציות העניות ביותר באזור צפון-מזרח תאילנד, היא הצליחה לשנות את המצב ולהפוך לעיר מסחרית מצליחה ומובילה בתחום ההשכלה, בזכות האוניברסיטה שהוקמה בעיר.

העיר חולשת על מסילת הברזל המקושרת ללאוס השכנה, ובזכות זאת נבנו בתי חולים מודרניים לטובת התאילנדים ותושבי לאוס. חדשנותה של העיר ניכרת בגורדי השחקים המודרניים והמשוכללים שנבנו לצד המבנים העתיקים ועתירי ההיסטוריה ששומרו לטובת התיירים שהחלו לפקוד את העיר.

במאה העשרים גדל מספר התושבים במקום ל-140 אלף נפש. בשנת 2005 הפך נמל התעופה העירוני לבינלאומי, ונפתח בו טרמינל חדש.

איך מגיעים

העיר קון קן ממוקמת צפונית לבנגקוק. ברכב, עלו על כביש מספר 1 צפונה עד Saraburi, המשיכו על כביש מספר 2 ואחרי 450 קילומטר הגעתם.

באוטובוס מדובר על יום שלם נסיעה. יציאה מרציף 2 בבנגקוק כל יום.

יהיה הכי פשוט להגיע בטיסה ישירה מבנגקוק. המחיר לא גבוה ומדובר על פחות משעת טיסה.

מה עושים

שימו לב שבעיר אין כמעט מוניות, וההתניידות נעשית בעיקר עם טוק טוק.

הפארק הלאומי המלכותי Phu Wiang הוכרז בשנת 1991 כאחד מ-71 הפארקים הלאומיים של תאילנד. בשטח הפארק נמצאו עקבות ושלדים של דינוזאורים, וחפצי ברזל מתקופות עתיקות. ההרים וסלעי הגבעות הם אדמת לבה וולקנית.

המוזיאון של העיר קון קן מציג לקהל הרחב מוצגים מאוד יקרים ועתיקים, המובילים אותנו לאורך כל ההיסטוריה העולמית – מתקופת האבן ועד היום.

סביב העיר ישנן מערות ופארקים למתעניינים: Hin Lad Huy Moei, Hin lad Kok Klum. אלו נגישות למטיילים.

מקדש צ’אי סי הוא מקדש המוגדר היסטורי וארכאולוגי – הוכרז ככזה על ידי רשות העתיקות בשנת 2001 בזכות ציורי קיר עתיקים, המתארים את שלבי התפתחות האומנות באזור צפון תאילנד ובמיוחד במזרח.

חג המשי נחגג בסוף נובמבר ותחילת דצמבר, כל שנה בדייקנות בחזית בניין העירייה.

מקדשים

ממקדש הנונגוואנג תשקיפו על העמקים סביב ועל האגם המפורסם קאן נאקון. פיו נוי הוא מקדש מודרני של המאה העשרים, במרחק שעה נסיעה מהעיר.

אוכל

בקון קן האוכל יותר חריף מדרום המדינה, ויותר זול מאשר באזור בנגקוק. האוכל הנפוץ ביותר כאן הוא עוף צלוי על הגריל, סלט פפאיה חם מוגש עם מזלגות מיוחדים ונתחי חזיר מושרים ברוטב חמוץ מתוק על הגריל. מאכל מקומי מומלץ הוא סוג של בשר מעורב בפתיתי אורז (הדומה לאטריות עם עלים ירוקים כמו צמח הגת). לוקח זמן להתרגל, אבל בסוף הארוחה נשאר טעם מיוחד בפה.

לינה

את העיר חוצים מצפון לדרום שני כבישים ראשיים, נאמואנג וגם קלאנגמואנג, ורוב בתי המלון מרוכזים סביבם, מספר מלונות אחרים מפוזרים בשאר הרחובות הצדדיים של העיר. אם לא הזמנתם מלון מראש, אפשר לשכור אופניים או טוק-טוק, להסתובב ברחובות הראשיים ולבחון אותם בעצמכם.

לאן ממשיכים

חוזרים לבנגקוק, מצפינים לצ’אנג מאי, מדרימים למחוז טראט או שעוברים את הגבול לבורמה.